צרכנים רבים בישראל העומדים בפני רכישת רכב חדש מוצאים עצמם מתלבטים לגבי השאלה – דלק, סולר או היברידי. כלומר, איך מאזנים נכון את המשוואה לגבי הבחירה במערכת ההנעה הטובה ביותר עבור הרוכש. זאת, בהתחשב במכלול הפרמטרים שעומדים על הפרק לרבות תקציב, מטרה, שיעורי נסועה צפויים, בלאי, תחזוקה, צריכת דלק ואפילו מודעות סביבתית אידאולוגית.
הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר שוק הרכבים ההיברידי בישראל הולך וצובר תאוצה במהירות. אמנם עדיין מדובר בנתח שוק קטן ביחס לרכבים המונעים על בנזין או סולר, אך המגמה היא בכיוון חד למעלה. הנתונים המפורסמים על ידי משרד התחבורה ורשות המיסים מספרים את הסיפור כולו. אם בשנת 2004 נמסרו בישראל 11 רכבים היברידיים בלבד, בשנת 2014 מדובר כבר על למעלה מ-9,800 רכבים היברידיים שהיוו כ-4.2% מסך כל הרכבים המיובאים ארצה.
היות שרכבים היברידיים הפכו לזמינים בשוק המקומי, לא פחות מרכבים עם מנועי בנזין או דיזל, חשוב לדעת כיצד להשוות בין שלושת האפשרויות. זאת מכיוון שבחירת רכב חדש היא בסופו של היום בחירה בעלת משמעויות כלכליות לטווח הקצר והארוך.
דיזל
מנועי דיזל הוא מנועים המבוססים על שיטת הנעה הנחשבת לפופולרית מאד באירופה ובנקודות רבות על גבי הגלובוס. היתרון הידוע והמוכר של הדיזל טמון ביכולת להפיק ק"מ רבים מכל ליטר דלק וכן לייצר מומנט (כוח זמין) לעקיפות.
היברידי
מערכת הנעה היברידית צוברת במהירות לקוחות רבים בישראל. במיוחד נוכח העובדה שהיא ידועה כמערכת הנעה חסכונית המתאימה לנהיגה איטית המאפיינת את אזור המרכז הצפוף (זחילה, גלישה או עמידה בפקקים).
בנזין
מנועי בנזין הם הנפוצים ביותר בישראל וחשוב להדגיש כי חלה בהם התפתחות של ממש בשנים האחרונות. אנו נפגשים בשוק עם יותר ויותר מנועי בנזין חכמים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות שמביאות אפילו לצריכת דלק המתקרבת לצריכת הדלק של מנועי הסולר. מומחים מעריכים כי מדובר על פער של 15%-25% בצריכת הדלק לעומת סולר ושיפור משמעותי נוכח שנים עברו. יתרה מזו, במנועי הבנזין ניתן למצוא פתרונות משוכללים רבים כמו למשל מערכות הזרקה ישירה, מחשבי מנוע המספקים שליטה רבה, תיבות הילוכים היודעות כיצד לנצל היטב את מלוא כוחו של הבנזין, מגדשי טורבו בעלי דיוק רב ועוד.
אז מה הכי משתלם?
מחקר מעניין שנערך לאחרונה על ידי צוות חוקרים מהטכניון בחיפה ביקש להציג נתונים אמינים לגבי הבחירה בין דיזל, בנזין ורכב היברידי. על מנת להתמקד בהיבטים העיקריים, החוקרים מהטכניון ערכו השוואה בין רכב בנזין בעל מערכת הנעה המבוססת על מנוע בעירה פנימי (האופציה הנפוצה בישראל) לבין רכב היברידי. זאת, בכדי לבדוק מהו הרכב המשתלם ביותר לנהג הישראלי המשפחתי.
המחקר בדק היטב את המרכיבים של עלות השימוש ברכב לרבות מחיר רכישה, עלויות נסיעה שוטפות ועלויות תחזוקה. כמו כן, החוקרים הוסיפו למשוואה היבטים של עלות סביבתית אשר לא באה לידי ביטוי בתשלומים במוסך או בתחנת הדלק אך משקלה רב. המחקר כלל גם חישוב ירידת ערך כאשר הפחת חולק במרחק הנסיעה בק"מ של רכב ממוצע. נוסחה זו אפשרה לחוקרים להגיע לעלות המשוקללת והיחסית עבור ק"מ נסיעה.
ומה התוצאה? ובכן, חשוב להדגיש כי התוצאות הנ"ל, למרות המחקר המעמיק, אינן חד משמעיות לגבי כל רכישת רכב. עם זאת, החוקרים אכן מצאו כי עלות הנסיעה ברכב היברידי עומדת על כ-11 אג' לק"מ לעומת כ-21 אג' לק"מ ברכב בנזין עם מנוע בעירה פנימית. כמו כן, נמצא כי תחזוקתם של הרכבים החשמליים אף היא זולה יותר לעומת רכבי הבנזין.
מנגד, לרכבים המונעים על בנזין נמצאו גם לא מעט יתרונות על פני הרכבים ההיברידיים. ראשית, עלות הרכישה של הרכב ההיברידי גבוהה מעלות רכישתו של רכב הבנזין. זהו מרכיב קריטי שכן מחיר הרכישה משפיע באופן ישיר וברור על עלות ק"מ נסיעה. מכיוון שנהג ישראלי ממוצע גומע בשנה מרחק של כ-16,500 ק"מ, פרמטר המחיר הופך את הרכבים ההיברידיים למשתלמים פחות בטווח הקצר. עם זאת, במידה שהנהג מתכנן לבצע בשנה נסיעות במרחק של למעלה מ-25,000 ק"מ, המשוואה מתאזנת והרכב ההיברידי הופך למשתלם יותר. הסיבה היא כמובן ברורה וטמונה בכך שעלות הרכישה היא נתון קבוע וקשיח אשר קטן באופן ישיר להיקף השימוש. לא בכדי, רכבים היברידיים נחשבים לפופולריים בקרב חברות (רכב ליסינג של עובד נוסע בממוצע כ-25,000 ק"מ בשנה) ונהגי מוניות (הנוסעים כ-70,000 ק"מ בממוצע שנתי).
סחירות ו"שוק"
אחד הפרמטרים החשובים ביותר לגבי בחירה ברכב חדש טמון דווקא ב"יום שאחרי". כלומר, במידת הסחירות של הרכב וביכולת להתקדם לרכב הבא בקלות וללא עיכובים מיותרים. בעוד שמכוניות אשר מונעות על ידי דיזל הן עדיין "נדירות יחסית", ועל כן נמכרות עם קילומטרז' גבוה וירידת ערך גבוהה בהתאם, עיקר השוק הישראלי מבוסס על הנעת בנזין. כאמור, רק 4 מכוניות היברידיות נמסרות בישראל על כל 100 מסירות.
אך אל תתנו לנתונים לבלבל אתכם. מכוניות היברידיות נחשבות למכוניות חדשניות ואיכותיות. הן מיובאות לישראל על ידי מותגים מובילים (כמו קיה, למשל) מה שמעניק להם ציונים טובים במבחן הסחירות. בכל הנוגע לצורך בהחלפת סוללה במכירת הרכב, מדובר לרוב בהוצאה שאיננה רחוקה מהוצאה של החלפת גיר ועל כן אין לה משקל משמעותי במשוואה. יתרה מזו, המותגים והיבואנים של הרכבים ההיברידיים דואגים לצייד את הלקוח עם אחריות רבת שנים על מערכות החשמל ברכב.
במה לבחור?
כפי שכבר אמרנו, הבחירה ברכב חדש דורשת התייחסות למגוון רחב של פרמטרים משתנים. פרמטרים אשר נבחנים באופן ספציפי בהתאם לסוג הרוכש וסיבת הרכישה. בחירה ברכב שאמור לשרת עובד ה"מבלה" כל יום כשעה בעומסי תנועה במרכז הארץ איננה זהה לרכב "שני" שעיקר נסיעותיו מתבצעות בסופי שבוע ובכבישים פתוחים. כך גם יש להתייחס להון הראשוני לרכישת הרכב ולהיקף הנסיעה הצפוי בממוצע שנתי.
ניתן בהחלט לעקוב אחרי כללי האצבע הבאים. רכב היברידי מתאים בעיקר למי שמתכנן לעשות את מרבית נסיעותיו במרחב העירוני ואשר יודע כי הוא עומד לנהוג במהירות איטית ובעומסי תנועה. רכבי דיזל הם רכבים "קלסיים" לנהגים שגומעים מרחקים רבים ונוסעים בעיקר בכבישים בינעירוניים. בכל הנוגע לרכבים עם מנועי בנזין, הבחירה תתאים למי שנוסע בממוצע פחות מ-25,000 ק"מ בשנה ועם עדיפות לנסיעה בכבישים פתוחים וללא עומסים (במידת האפשר).